טכזינה

ליל סוכות. צריף. חם. מאווררים משתרבבים מהתקרה, מערבלים את האויר החם ממילא. סַמְרַא בבית הכנסת תפארת בחורים בית יוסף. ברקע ניגון פסוקי התיקון. כל ראש משפחה אוחז בשק של ענפים טריים שטופים של קאת וליד, תרמוס עם תה חם עם זנג'ביל והל. ריחו מתערבב בריח האקליפטוסים שבחוץ. ענפים רטובים מוצלפים על המגבת, טיפות ניתזות על לֶחְיִי. רעש גיצים מהמדורה השעה 04:00 לפנות בוקר, פס של אור דוחק את החושך. נטילת ידיים.

TachzinaAllTogether

// שֶׁן יְרוּקָה לֶחִי תְּפֽוּחָה // טִיפָּה עַל קַאת ׀ נָֽשְרָה // הָנֵץ הַחַמָּֽה:

[הייקו בעקבות חוויות מהושענא רבא]


השיר נכתב בהשראת הייקו, סיגנון שירה יפני שהפך פופולארי בכל העולם. אך הייקו שלי, הוא שונה – מדוע? זה הוא, שילוב. בין חוקי ההייקו – 3 שורות בנות 5, 7 ו-5 הברות. לבין הנַשִׁידּ = שירה, בפי יהודי תימן. משמעותו הכללית של הנשיד היא סתם שיר. זהו סגנון שירה בטור בעל חרוז אחד ומונה שלושה עד עשרות בתים.

מודעות פרסומת