מארי יפת ז"ל בשדה עגבניות, ארכיב

sabayefettomatosfield

מזהים? לא כל כך, הא… – רחוב סוקולוב, סניף בנק לאומי ברמת-השרון. בעבר – שדה עגבניות וחצילים.

בתמונה – סבא יפת ז"ל, אך גם סבתא רומיה הצטרפה אליו לעבודה, עד שהקוצים בחצילים הביאו אותה להחלטה לעבור לעבוד במשק בית.

גם סבא עזב את השדה, ועבר לעבוד במקום 'מסודר' יותר – בתע"ש.

מודעות פרסומת

משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים, מדריך למשתמש

משלוח מנות 

1) נועד כדי להרבות אהבה, אחווה ורעות איש לרעהו.

2) נשים וילדים בגיל מצוות חייבים במצווה זו.

3) רצוי לתת משלוח מנות גם לבני הבית (למשל: האח לאחות, האמא לסבתא), על מנת לשמור על קשר.

4) יוצאים ידי חובה במשלוח מנות אחד. ההידור הוא להרבות במשלוחי מנות, כדי להרבות רֵעיםלהמשיך לקרוא

סעודת פורים, איפיון

‏‏purimmealdesign

פורים אומר האר"י הקדוש הוא כמו יום כיפורים, שנתכפר להם ונתבטלה הגזירה – עם ישראל חזרו בתשובה לאחר שמרדכי עורר אותם לכך. זה הוא זמן של קבלת התורה ברצון, יום קדוש.

יש אומרים שחכמים ציוו עוד באותו דור לעשות יום משתה ושמחה. למה?

רבים מעמי הארץ מתייהדים = מתחפשים ליהודים. החכמים לא יכלו לבדוק אותם – גם עמלק ידע תנ"ך, גויים יודעים לפעמים גם גמרא.

איך ידעו בכל זאת? כשאדם שיכור הוא אינו בשליטה. אז חכמים ציוו לשתות יין…כשישתו יין אז כבר ישמעו – יהודי מה מוציא מפיו? דברי תורה!, הגוי מה יוציא מהפה שלו? דברי נבלה! זה 'מכשיר הגלאי' – מי הוא יהודי ומי לא – "נכנס יין יצא סוד".  להמשיך לקרוא

יין, תנאי שימוש

עניין השתייה בפורים – יש אנשים שמדקדקים בכך יותר משמירת שבת, יותר מיום הכיפורים. פששש… איזה הידורים!…ואח"כ? "ותקיא הארץ את יושביה".

מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. – שולחן ערוך, אורח חיים, תרצ"ה

"מיחייב איניש לבסומי בפוריא" = חייב אדם להתבשם בפורים:

1) אנשים לא יודעים ולא מבינים את פירוש הדברים. עמי ארצות נוח להם להשתמש בזה: "לא מעניין אותי פרשנות" – אז משתכרים.  להמשיך לקרוא

תחפושות, מדריך למשתמש

בתימן לא נהגו להתחפש – כי כך הייתה הגישה. בשאר מקומות נהגו לעשות פרצופין (= מסכות) כך מובא בהלכה (הלכות פורים, שולחן ערוך סימן תרצו ח). וזה כרמז לשני דברים:

1) הסתרת פנים של הקב"ה מעם ישראל באותה תקופה.

2) נקמת היהודים מאויביהם בתקופת המלך אחשוורוש ובאישורו. מה עשו הגויים? "ורבים מעמי הארץ מתייהדים כי נפל פחדם עליהם". "מתייהדים" = הם היו מתחפשים ליהודים, כדי שעם ישראל לא יתנקמו בהם. הסתרת פנים ע"י מסכה ולבוש, כדי שלא יהא האדם ניכר. הם לא התגיירו. גם בודקים את סיבת הגיור – אם בגלל פחד, לא מגיירים אותו.  להמשיך לקרוא

חודש אדר, איפיון

"משנכנס אדר מרבין בשמחה": 

1) "מרבין" = יותר מהרגיל. אומרים חכמים, כל השנה צריכים להיות שמחים ובאדר שמחים יותר. מכאן, אפילו כשקורה משהו שנראה מצער, אין זמן כזה אצל היהודי שאינו בשמחה. כשם שמברכים על הטובה כך מברכים על ההפך מהטובה. כלומר, יש לדעת תמיד לקבל הדברים בשמחה.

2) רק משנכנס אדר מרבין בשמחה? מדוע לא "משנכנס תשרי, ניסן…", אז – "מרבין בשמחה"?  להמשיך לקרוא