כורך הספרים, ר' יחיא קורח ז"ל

moriyihyekorah

ר' יחיא קורח נולד בצנעא שבתימן לאביו ישראל קורח ז"ל. סבו היה מארי חיים קורח זצ"ל. היה פעלתן מאוד ועשה הרבה שמח בתימן. הצעירים שם, אהבו את נוכחותו, כי היה אדם קליל, נעים ובדחן.

אשתו בתיה (בנת') תם. הייתה צנועה. בתוך ביתה. בארץ עסקה במשק בית. "בתיה היא כמו 'רוֹכְמֵה'" (= יונה אצילית. כלומר: יפה ושקטה), כונתה בפי השכנות. לבתיה הייתה אחות בשם נעמי שהייתה עוד יותר 'רוֹכְמֵה' ממנה.

היה קרוי בפי כולם: 'כורך הספרים'כי…היה 'אלוף' בזה. היה מפורסם בכך וכמעט היחידי שכרך ספרים בצנעא.

ספרים היו מצרך יקר ונדיר בתימן. לרוב, עשירי תימן היו מביאים ליחיא את הספרים לכריכה ושימור. ספרים שנקרעו, השתפשפו, התפוררו – היה עוטף, מדביק, כורך, תופר, אף משלים אותיות (הרבה מספרי תימן היו העתקות ולא הדפסות, גם ספרים עברו מדור לדור והיה צורך לשמר אותם) ובעצם משמר אותם להמשך שימוש.

המחיר של עבודה כזו היה יקר, לא תמיד היתה פרנסה בזה. לכן, התעסק בן השאר גם במסחר בפירות וירקות. בארץ היה נוהג לקנות עגבניות ירוקות בזול מחנות הירקות קהתי שבנווה עמל, הרצליה. אותם שטח בגג ביתו, לכשהבשילו היה מוכר ביוקר לאותו חנווני.

מעשה במשפחת ימיני להם – תאג' כתיבת יד – 800 שנה לערך. הם ניגשו ליחיא והלה חידש אותו, הכין לו בית (כריכה) מעץ עם נעילה.

לקראת עלייתם ארצה, התארגנו יהודי תימן משפחות משפחות, וארזו את כל ספריהם, בארגזי עץ גדולים, אותם שלחו באוניה ארצה. גם ספריהם של משפחת ימיני וקורח היו באוניה זו. כשהגיעו ארצה המתינו לאוניה שתגיע. מחכים והיא לא מגיעה. לא עבר זמן והודיעו להם שהאוניה טבעה.

המשפחות לא מוותרות, ומעמידות עורכי דין לבדיקת האירוע שגילו שהכל עורבא פרח – האוניה לא טבעה. היא עגנה בנמל תל אביב, וכל השודדים הגדולים במדינה, התלבשו על האוניה, לקחו את כל הספרים היקרים ומכרו אותם. ספרם של משפחת ימיני נמצא במוזיאון בלונדון, ספר אחר מצאו במוזיאון במוסקבה. שאר הספרים היותר 'פשוטים' – שרפו.

התגורר ברח' צה"ל בהרצליה, מתחת לביתם של משפחת טיירי. הייתה בניהם שכנות מופלאה, שני הדירות היו כבית אחד.

מעשה שהיה ביחיא קורח שהמכין סחוג מקורי עם האבן, המסחקה. יחיא טיירי לקח את הסחוג לבורסה, שם עבד כאיש תחזוקה. את הסחוג מכר ליהלומנים שהשתגעו על הסחוג הזה. טיירי שילם 10 לירות ליחיא קורח ומזה עשה עסק גדול. כשעלה הביקוש, טיירי ביקש להכין כמויות גדולות במיקסר. מאותו רגע, כבר סרבו לקנות ממנו את הסחוג הזה – "אנחנו רוצים את הסחוק הקודם!" הפטירו.

בארץ ישראל. התהפך. הביטחון העצמי התערער לו. היה חושש הרבה:

בארץ עבד בכריכה. עבודתו האיכותית נחשפה ע"י אחד מהפעילים בעלייה של תימן היה מקושר להנהלת בתי המשפט שלקח ספר אחד והראה להם והם מאוד התפעלו. הם רצו שיכרוך את כל הספרים שלהם – עבודה לשנים. כשבאו אליו בהצעה, נרתע – כי צריך להגיש קבלות…

עוד היה טווה חוטים מגידים של בהמה גסה עבור ספרי תורה ותפילין. אחד אחר שחשף את איכות החוטים של יחיא, הציג אותם בבית חולים "בלינסון" – באותה תקופה היו תופרים בגידים בניתוחים. ניגשו אליו – רוצים כמויות. בחודש הוא עושה 30-40 מטר והם רוצים 'קילומטרים'. ניסו לשכנע אותו – אך הוא סירב.

לקראת ימי הסליחות היה מייבש קרני איילים על גג ביתו (הריח יש לציין לא היה נעים בלשון המעטה), מהם היה מכין שופרות עבור הימים הנוראים.

ובקיצור – רב פעלים.

נפטר בן 93~.

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “כורך הספרים, ר' יחיא קורח ז"ל

  1. אני עדה לדמותו, הייתי יושבת לצידו ומתבוננת במלאכתו אחר הצהרים. היה פותח את הספסל הירוק, ובו כל כלי מלאכתו.
    תמיד כיבדני בסוכריות הנבאת שהיו מכינים שעד היום טעמם בפי…מתוך כלי פלסטיק ורוד כתום שקוף, שלא הוחלף, ומלא את תפקידו במשך שנים.
    אבי היה אותו יחיאל טיירי ז"ל שחי בשכנות עם ר' יחיא קורח ז"ל כפי שכתבת יחסי שכנות שלא תשכח לעולם…
    יישר כוח הדי.

  2. אדם יקר חרוץ ויצרתי. תארו לכם לו היה לו את הכלים הנכונים והידע מעולם המערבי. היה מצליח ומעביר את הידע לאחרים.

מה על הלב שלכם? אני כאן כדי להקשיב...

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s