שימוש תלמידי חכמים. איתחול

כמו בכל מקצוע בחיים יש ללמוד יסודות (=בסיס). יסודות של התורה – לומדים בישיבה. ישיבה – לא רק במובן של ארבע קירות, אלא להיצמד למורה מוסמך.

דרך ברייתו של אדם–להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחבריו, ונוהג במנהג אנשי מדינתו. לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד, כדי שילמוד ממעשיהם; ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחושך, כדי שלא ילמוד ממעשיהם.  הוא ששלמה אומר, "הולך את חכמים, יחכם; ורועה כסילים, ירוע" (משלי יג,כ). ואומר, "אשרי האיש . . ." (תהילים א,א).

-משנה תורה, הלכות דעות, פרק ו, א.

"הולך את חכמים יחכם" – נמצא בקרבתם רואה את ההתנהגות שלהם, איך הם מקיימים את התורה והמצוות עצמם.. מה שנקרא הנהגות. הנהגות לא קוראים בתורה, בפוסקים, בהלכה – שם, זה מין 'כללים'.

מה הכוונה? יש הלכה ויש הלכה למעשה. הלכה למעשה – זה שימוש. לא רק במובן של למזוג לו כוס. שימוש – כשמשרת אותו, ניקשר איתו, רואה ולומד מההנהגות שלו.

בעבר היה התלמיד דבק ברב ומשרת אותו. לדוגמא: מזיגת כוס, יציקת מים על ידיו. בכך היה התלמיד נקשר לרב, רואה, מתבונן ולומד מההנהגות של מורהו. דוגמאות לכך יש ממשה רבנו ותלמידו יהושע ומאליהו הנביא ותלמידו אלישע.

אדם. חכם. בקיא. בכל הש"ס והפוסקים. אך לא התחקה אחר עולמה של תורה, גדולי התורה, אדם כזה יכול להיות 'עם הארץ', 'חמור נושא ספרים', 'לא מוסרי'. אדם כזה לא ידע כיצד להבין את התורה הקדושה וליישם אותה. החכמה היא לדעת איך מיישמים את ההלכה הכתובה.

מי שקורא בספרי ההלכה מבלי שיהיו לו היסודות דומה לאדם שקורא במסמכים כגון עריכת דין/רפואה, ומנסה להבין מושגים שאינם מעולמו, שמעולם…לא למד אותם.

אדם שלא משמש תלמידי חכמים אומר: "לא לזה התכוון השולחן ערוך…לא לכך התכוון הרמב"ם…לא לזה התכוונו בש"ס…" – אינו מבין. נכון, יש הלכה כתובה, אך אינו יודע מה הוא עושה.

אדם כזה עוד אומר: "כך כתוב – כך אני עושה!". אי אפשר לומר: "יקוב הדין את ההר". . זה אדם שנקרא 'קפדן'. יש שולחן ערוך הכתוב ויש שולחן ערוך שצריך לקיים אותו. אלו שני דברים נפרדים.

על כך אמרו חז"ל:

– קרא ושנה ולא שימש תלמיד חכם ר' אלעזר אומר הרי זה עם הארץ (מסכת סוטה, כ"ב, א)

– קרא ושנה ולא שימש עדיין תלמיד חכם, דומה למי שנעלמו ממנו סתרי תורה (ויקרא רבה, פרק ב', פרשה ג', ז)

כיום, לא מציאותי כל כך שכל אברך יהיה דבק ברבו וישרת אותו. אז כיצד מקיימים "שימוש תלמידי חכמים" כיום?

שיעורים קבועים. השיעור הוא כמו שימוש כי אנו לומדים הלכה למעשה –  לומדים שולחן ערוך ומפתחים אותו בהתאם לציבור עצמו – זה נקרא שימוש. שימוש משמעו איך לבטא את מה שלמד. לכן לומדים שצריך ללכת "מפי רב" ולא "מפי כתב". לכך יש לבוא לשיעורי תורה ("להדבק בתלמידי חכמים").

אדם שאינו הולך באופן קבוע לשיעורים – תורתו נעשית קרעים קרעים (יבחינו בסימנים של הקריעה. כמו בשיעורי חשבון שהם שיעור שנסמך תמיד על השיעור הקודם. אם תלמיד לא מגיע לשיעורים אלו באופן סדיר, יהיה אפשר להבחין בפערים, בחוסר הידיעה שלו).

מעשיות מצדיקים. מעשיות מצדיקים הם כמו שימוש – כי מהם אנו למדים איך הם קיימו את התורה והמצוות עצמם ואיך היו ההנהגות שלהם.

מודעות פרסומת

מה על הלב שלכם? אני כאן כדי להקשיב...

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s