סליחות. מדריך למשתמש

"רחמנא…זכוון חפש ואשכח לן, בדיל ויעבור". בסליחות, אנו מבקשים מבורא עולם – זכוון חפש ואשכח לן = זכויות חפש ותמצא לנו.

ותמצא לנו = אתה תמצא שאין תאום בין המעשה למחשבה. לא רצינו לעשות עבירה – אבל נכשלנו. אמת, עשינו עבירה, אפילו בזדון. "אך לא להכעיסך נתכוונתי" – לא באנו בדעה צלולה לעשות את העבירה, לא שלטנו בעצמנו. קורה, טעות. אך חפש לנו פתח של זכות, כי מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה, מחשבה רעה – לא. אז מבקשים מהקב"ה שייתן חיות בעבירות שהם – המחשבה שלנו, והחִיוּת תרים את הכף. מה יכריע? המצוות (כמו אדם חי מול מת, שהחי משקלו קל יותר).

מזה לומדים שאסור לאדם להתייאש ולהצטער צער שמפיל אותו על העבר שלו. כי הקב"ה לא חפץ במיתת הרשע. שובה אלי – וברגע אחד תתקבל.

זה בין אדם למקום…

בן אדם לחברו זה כבר עבודה אחרת.

"עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו". (משנה, יומא)

על הפוגע – לבקש מחילה עד שירצה את חברו – עד שיאמר הנפגע: "באמת כך? ראה איזה מסכן, כך מוריד הוא מכבודו, איזה מדרגה זו, אפילו אני לא יודע אם הייתי יכול לבקש מחילה כמוהו…". כי אין מתכפר לו עד שירצה את חברו. לא מספיק שיאמר "אני מוחל לך".

יש הטועה. הולך לבקש מחילה ממי שאין לו שום חשבון איתו, "סליחה אם פגעתי בך" כך יאמר. אבל ממי שיש לו, למשל, אשתו? ילדיו? "מה פתאום! הכבוד שלי מול אשתי", "הילדים צריכים ללמוד! להתחנך…" – עושה עצמו אלוק – "אדמה לעליון". מותר להזיק ליד שלך? "הנשמה לך והגוף פעלך" – האישה והילדים? האישה והילדים שייכים לקב"ה – פיקדון.

יש לדעת להכיר את הנפש של אותו אדם שמבקשים ממנו מחילה. יש אדם שאם באים אליו ישירות אתה עוד יותר פוגע בו והוא הולך עוד יותר גרוע: "לך ממני, לא רוצה". אם יודעים שהוא אדם רגיש כזה, חפש מישהו שיבוא מאחורה כמו שאומרים, איזה חבר טוב שיבוא אתו ביחד. כמו אהרן הכהן. שהיה מדבר ללב הנפגע בשם הפוגע. בתוך הטקטיקה של אהרן הכהן יש "אוהב שלום ורודף שלום".

"לפי שאסור לאדם שיהיה אכזרי ולא יתפייס, אלא יהיה נוח לרצות וקשה לכעוס, ובשעה שמבקש ממנו החוטא למחול, מוחל בלבב שלם ובנפש חפצה […] וזה הוא דרכם של זרע ישראל, וליבם הנכון.  אבל הגויים ערלי לב אינן כן, אלא "ועברתו שמרה נצח" (עמוס א,יא) […]" (רמב"ם: הלכות תשובה, ב' י').

מוחל לו בלב שלם = יש כאלה שיש להם לב קשה. הוא מוחל אבל בתוך תוכו עדיין…"מוחל ולא שוכח", "מוחל ולא סולח", "אני מוחל לך אבל, אה…שמישהו אחר יטפל בך כאילו" – זו לא מחילה – זו מכבסת מילים.

איך למחול בלב שלם? חשוב, ברגע זה גם אתה 'חוטא'. אם הזקת למישהו, מה תאמר? קודם כל: "לא התכוונתי". ואם התכוונת, היה זה בעת מאבקים פנימיים. שעת שיגעון. גם אתה בשר ודם. היה בטוח שגם אתה תצטער. שגם לך יהיו ייסורים כמוהו (זה, המבקש סליחה). גם לך קורה כישלונות. פעם פגעת באחרים ופעם פגעו בך. מי יאמר זכיתי ליבי טיהרתי מחטאתי.

ובנפש חפצה  = כלומר מתיידד אתו. ולא כאותם שמוחלים אבל אומרים:"שמור מרחק ממני. שלא יקרה שוב את אותו מקרה".

"לא יהיה אדם אכזרי מלמחול אלא ימחול מיד שכל המעביר על מידותיו מעבירים לו על כל פשעיו." (ילקוט יוסף)

על הנפגע – עד שירצה, כתוב. כלומר, בלב שלם מוחל. אדם שלא מוחל בלב שלם – נקרא אכזרי. הולך כאילו מכסה את הדבר. אדם שלא מוחל = פגיע.

דוגמא, הפגיע – נכנס לחתונה. לפתע מזהה, שכולם מסתכלים עליו. "מה קרה? מה אתם מסתכלים? אני לא החתן?!". לבסוף, אשתו לקחה אותו הצידה ואמרה לו:"המכנסיים שלך קרועות שם…". ולמה לא העירו לו…? כי מי שרצה להעיר לו, קבל אזהרה: "שששש, תיזהר זה אדם מסוכן, פגיע – אל תעיר לו".

הפגיע – פוגע בעצמו. כיצד? בפסיכולוגיה יש מושג – "אתה בחרת להיפגע": פגעו בך והיית לך אפשרות לא להתיחס לאותם שפגעו בך. החלטת להתייחס? תלך אתה עם ההרגשה הזו. מי הביא לך את ההרגשה? אתה! כדברי הפתגם: "לכעוס פרושו להעניש את עצמך על טיפשותם של אחרים". הם טיפשים ואתה גם טיפש. שהתייחסת. וכעת אתה טרוד עם עצמך. רואים מכאן שהאדם מביא על עצמו.

הפגיע – פוגע בעצמו. כיצד? לא יכול לישון, לא יכול לאכול, מתהלך בהרגשה לא נעימה.

הפגיע – פוגע באחרים. כיצד? כשאתה אומר למישהו פגעת בי. מה יאמר לך השני? סליחה שפגעתי בך. אני מרגיש לא נעים. לא התכוונתי לפגוע בך. לא ידעתי שאתה כזה רגיש. לא ידעתי שמילה כזו יכולה לפגוע בך. כשמישהו פגע בך ותאמר לו פגעת בי אתה משאיר לו את הרושם שהוא האדם הרע שגרם לך איזה עוול. אז אתה פוגע גם בו. אז פגעת בעצמך ופגעת בו במה שאמרת לו – זה מעשה לא אחראי. פוגע ונפגע.

אז איך יוצאים מזה?

כשמישהו מתכוון לפגוע בך אל תבחר להיפגע. היה עם שיקול דעת – אל תמהר להגיב. אם הוא צודק – תקן את עצמך והודה לו. ואם לא – אז אותו אדם מסכן, טעה – מה יכול לעשות? או, שהוא שוטה.

כשמישהו מתכוון לפגוע בך אל תבחר להיפגע. חשוב. עשה שעורי בית. כי אם אתה נפגע – אתה פגעת בעצמך. פגעת גם בעצמך וגם במי שכביכול פגע בך.

ה' צלך – כפי ההתנהגות שלך כך יתנהגו אתך משמים.

כך באים נקי ליום הכיפורים.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “סליחות. מדריך למשתמש

מה על הלב שלכם? אני כאן כדי להקשיב...

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s