סליחות. שדרוג

יש האומרים "אצלי הכל בסדר", אך מנגד, חושבים: "הוא גרם לי הוא עשה לי". אומרים שזה דומה לאדם העושה וידוי ומכה באגרוף: "חטאנו עוינו פשענו"… בחזה של חברו. אין מושג כזה בשמיים "הוא עשה לי". כבודו של אדם מטשטש לו את הדרך הישרה.

יש מי ששם בסידור פתק "שויתי השם לנגדי תמיד", "ואהבת לרעך כמוך" או, מסיים את ספר התהילים, קורא שוב את ספר התהילים ותוך כדי תפילה אומר לגבאי ביהכנ"ס:"קום! המקום, שלי". "ונפשי כעפר לכל…" לוחש, אך מתעטף עטיפת ישמעאלים בלי אכפתיות (הציציות טופחות) ליושב מאחוריו – כמו ישמעאלי.

יש מי שעובר את ימי הסליחות וחושב: "אייי, איך נרגעתי…איך הייתי במתח כל הארבעים יום האלו…מה זה?…אני פחדתי מיום הדין!" לא ידע האם יחיה, לא יחיה. "ב"ה, בורא עולם חמל עלי, עד יום הכיפורים, מיום הכפורים הזה עד יום הכיפורים הבא יהיה עוד הפעם מחילה".

לא זו הכוונה.

להתפלל נכון, זה גם נקרא להיות בנאדם. זה לא שייך לאמונה. אמונה שימו בצד לרגע. להיות אמיתי. אתה מתפלל? אתה מוציא מהפה? חשוב טוב, אם אתה אדם ערכי – מה אתה עושה?

חודש אלול – הזמן הזה יכול להיות 'ימים נוראים' או 'חודש הרחמים והסליחות'. במה זה תלוי? באדם עצמו. אם אדם יודע את התכלית ותיקן את מה שתיקן, בשבילו זה 'חודש הרחמים והסליחות'. ואם לא? זה 'ימים נוראים' (הבטיח הבטחות ולא מקיים אותם). אם כן יש מספיק עבודה…

איך מתקנים את זה? לוקחים מחברת 'ביקורת עצמית'. נכתוב בה – "מה יש בי לתקן: אני כזה וכזה". בבחינת "וחטאתי נגדי תמיד". לרשום מה חטאתי. כדי לא להיכשל בזה שוב. לא צריך יותר מהדף הזה כדי לעורר. זו חזרה בתשובה…חזרה בתשובה זה לא התעוררות. חזרה בתשובה זו עשייה להבא.

"קרוב השם לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת". כולם קוראים – רק לא תמיד באמת. לכן צריך קודם "אתה חונן לאדם דעת", אח"כ "השבינו לתורתך" (הברכות הרביעית והחמישית בתפילת שמונה עשרה, שימו לב לסדר של הברכות).

התפילה היא לא מהסידור, היא מהלב.

צריך לדבר עם בורא עולם כמו שמדברים עם אבא. כשמדברים לאבא, אומרים לו "תראה אבא, חכה בבקשה, אני אלך רגע לספרייה לבדוק מה רציתי לומר לך"!?

יש המבקשות לדעת: "איזה פרק תהילים אומרים למי ש….?" מה ז"א? כל התהילים קודש. קחי פרק שאת מתחברת אליו או, התחילי מ"אשרי האיש", ברגע שתתקלי בפסוק שנוגע ללבך, רשמי לך בצד.

מובא, שלפני שחיברו את הסידור, כיצד היו מתפללים? כל אחד כפי צחות לשונו. כמו הסבתות שלנו. וכי ידעו להתפלל מהסידור, קרוא לכתוב? שום דבר! צדיקות גדולות היו. כיצד התפללו? "וידבר אלי זה השלחן" – מנשקות את השולחן. זהו. השולחן מדבר אליה! 🙂 תפילה היוצאת מהלב? היא קורעת את כל המחיצות. זו – תפילה אמיתית.

על זה נאמר: טוב מעט בתחנונים בכוונה, מהרבות שלא בכוונה.

יהי רצון, שבעזה"ת נזכה להתעורר, שנדע מה מתבקש מאיתנו, שלא נעבוד על עצמנו או נרמה את עצמנו. נזכה לדעת איך להתפלל, כמו אחד הצדיקים ששאלוהו: "מה אתה עושה לפני התפילה?" והשיב "אני מתפלל שאוכל להתפלל – תפילה אמיתית".

שנה טובה.

מודעות פרסומת

מה על הלב שלכם? אני כאן כדי להקשיב...

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s